האם באמת היו נשים שהניחו תפילין? האם בנותיו של רש"י נהגו כך? ומה אומרת ההלכה למעשה? כדי לענות על השאלות האלו צריך לחזור מאות ואף אלפי שנים אחורה.
האם נשים חייבות במצוות תפילין?
לפי ההלכה, נשים פטורות ממצוות תפילין משום שזו מצוות עשה שהזמן גרמא, כלומר מצווה שזמנה מוגדר לשעות מסוימות במהלך היום.
זו גם הסיבה שנשים פטורות ממצוות נוספות התלויות בזמן.
חשוב להבין שפטור אינו בהכרח איסור. כאן בדיוק מתחיל הדיון ההלכתי שנמשך במשך דורות. כדי להבין את הנושא לעומק, כדאי להכיר תחילה את מבנה התפילין, את תפילין של ראש ואת תפילין של יד, ואת תפקידו של כל אחד מהם במצווה.
האם באמת בנותיו של רש"י הניחו תפילין?
זו אחת האגדות המפורסמות ביותר בעולם היהודי, אך כאשר בודקים את המקורות ההיסטוריים, התמונה ברורה למדי.
מבחינה היסטורית ומחקרית, אין שום מקור או עדות מהימנה לכך שבנותיו של רש"י הניחו תפילין. למעשה, החוקרים וההיסטוריונים העוסקים בתקופת רש"י מסכימים שמדובר במיתוס שהתפתח מאות שנים לאחר פטירתו, ולא בעובדה היסטורית מבוססת.
רש"י, רבי שלמה יצחקי, חי בצרפת במאה ה־11 ונחשב לאחד מגדולי מפרשי התורה והתלמוד. לרש"י לא היו בנים אלא בנות בלבד, והידועות שבהן הן יוכבד ומרים. בנותיו נישאו לתלמידי חכמים חשובים, ומהן יצאו גדולי ישראל ובהם רבנו תם והרשב"ם, שנמנו עם בעלי התוספות.
הסיבה המרכזית להתפתחות המיתוס היא שבנותיו של רש"י זכו לחינוך תורני יוצא דופן ביחס לנשים בתקופתן. מקורות שונים מלמדים שהן חיו בבית של תורה והיו מעורבות מאוד בחיי המשפחה ובמסורת ההלכתית. בנוסף, בספרות ההלכה מוזכר לעיתים שחכמים התעניינו במנהגים שנהגו בביתו של רש"י ושאלו את נשות המשפחה על מסורות ומנהגים שונים.
עם השנים, העובדה שבנותיו היו משכילות ובעלות ידע תורני רחב התפתחה בסיפורי העם לטענות מרחיקות לכת יותר, ובהן גם הטענה שהניחו תפילין. אולם חשוב להדגיש שאין לכך שום מקור בתלמוד, בראשונים, בספרות ההלכה או בכתבים היסטוריים בני התקופה.
המיתוס קיבל תנופה עצומה בעשורים האחרונים, בין היתר בעקבות ספרות פמיניסטית מודרנית וסדרת הרומנים ההיסטוריים המצליחה "בנות רש"י" של הסופרת מגי אנטון.
לכן, בניגוד לסיפורה של מיכל בת שאול שמוזכר במפורש בגמרא, הסיפור על בנותיו של רש"י שהניחו תפילין אינו מבוסס על מקור היסטורי או הלכתי מוכר, ונחשב כיום לאגדה שהתפתחה במשך השנים.
נשים נוספות שהניחו תפילין לאורך ההיסטוריה
מלבד מיכל בת שאול, ההיסטוריה היהודית מכירה מספר דמויות נשיות יוצאות דופן שעל פי מסורות שונות נהגו להניח תפילין.
אחת המפורסמות שבהן היא הרבנית חנה רחל ורברמאכר, הידועה בשם "הבתולה מלודמיר", שחיה במזרח אירופה במאה ה־19 ונודעה כאישה בעלת הנהגה רוחנית חסידית.
עם זאת, מדובר במקרים חריגים שאינם משקפים את המנהג המקובל בקרב כלל ישראל.
אז האם מותר לנשים להניח תפילין?
כאן מגיעים לשאלה המרכזית.
מבחינה הלכתית קיימות דעות שונות לאורך הדורות. יש פוסקים שראו במעשה של מיכל בת שאול מקור לכך שאישה המעוניינת בכך רשאית להניח תפילין בתנאים מסוימים.
לעומתם, פוסקים רבים אחרים כתבו שאין לנהוג כך למעשה, בין השאר בשל הדרישות המיוחדות הכרוכות בשמירת קדושת התפילין.
לכן המנהג המקובל כיום בכל הקהילות האורתודוקסיות הוא שנשים אינן מניחות תפילין.
מי שמעוניין להבין טוב יותר את המצווה עצמה יכול לעיין גם ב־סדר הנחת תפילין, המסביר כיצד מניחים תפילין בצורה נכונה על פי ההלכה.
למה חשוב להכיר את הסיפור ההיסטורי?
מעבר לשאלה ההלכתית, הסיפורים סביב נשים ותפילין מלמדים הרבה על ההיסטוריה היהודית ועל מקומן של נשים בעולם התורה לאורך הדורות.
הם גם מזכירים שלא כל דבר שמופיע ברשתות החברתיות או עובר מפה לאוזן מבוסס בהכרח על מקורות אמינים.
בנוסף, כאשר לומדים על תפילין, חשוב להבין שיש מגוון רחב של סוגי תפילין, מסורות שונות ורמות הידור שונות שהתפתחו במהלך הדורות.
לסיכום,
נשים פטורות ממצוות תפילין על פי ההלכה, והמנהג המקובל כיום הוא שנשים אינן מניחות תפילין.
לצד זאת, קיימים מקורות היסטוריים מעניינים על נשים יוצאות דופן כמו מיכל בת שאול, וכן מיתוסים מפורסמים כמו הסיפור על בנותיו של רש"י.
דווקא משום שמדובר בנושא מרתק ומעורר עניין, חשוב להבחין בין עובדות היסטוריות לבין סיפורים שהתפתחו במשך הדורות.
מי שנמצא לפני תפילין לבר מצווה, שוקל רכישה ראשונה או רוצה להעמיק בנושא, יכול ללמוד גם על תהליך ייצור תפילין, להבין כמה עולה תפילין, ולהכיר את ההבדלים בין הסוגים וההידורים השונים לפני קבלת החלטה.