תפילין ספרדי
תפילין ספרדי מתאימות על פי ההלכה והמנהגים של בני עדות המזרח. קהילות יהודיות שמקורן במדינות ערב והמזרח – בהן: מרוקו, עיראק, תוניס, תימן, סוריה, פרס, לוב, כורדיסטן, ג’רבה, מצרים ועוד.
מה מייחד את התפילין הספרדיות?
ההבדלים בין תפילין ספרדיות לתפילין אשכנזיות אינם ניכרים בתהליך הייצור עצמו – הבתים, הקלף, הדיו והמבנה הכללי נראים דומים. אך ההבדל המהותי טמון דווקא בפרטים הקטנים, ובפרט בכתב הפרשיות ובמחלוקות ההלכתיות שמלוות את עולם הסת”ם.
סוג הכתב:
התפילין הספרדיות נכתבות בכתב ייחודי לעדות המזרח, הידוע גם בשם כתב “וועליש” או כתב “מור וקציעה”, על שם ספרו של הגאון רבי יעקב עמדין (היעב”ץ), בו הוא מתאר את צורת האותיות והדינים הנלווים להן. מדובר בכתב הדור, עגול ומדויק, השונה במבנהו מצורת האותיות המקובלת בכתיבה אשכנזית.
גם קהילות תימן, שנהגו בכתב תימני מסורתי, נחשבות כחלק מהנוסח הספרדי, שכן רוב האותיות אצלם דומות לכתב ועדות המזרח.
שיטת הכתיבה הרמב”ם והרא”ש:
הבדל נוסף נעוץ באופן חלוקת הפרשיות שבתוך התפילין. קיימות שתי שיטות מרכזיות:
שיטת הרמב”ם: שלוש הפרשיות הראשונות (קדש לי, והיה כי יביאך, שמע) נכתבות במתכונת “פתוחה”, ואילו הרביעית (והיה אם שמוע) נכתבת “סתומה”.
שיטת הרא”ש: כל ארבעת הפרשיות נכתבות במבנה פתוח.
מכיוון שההגדרה של פרשיה “פתוחה” או “סתומה” עצמה שנויה במחלוקת, פותחה שיטה ייחודית אשר משלבת בין שתי הדעות – כך שלדעת הרמב”ם היא נחשבת סתומה, ולדעת הרא”ש פתוחה. בשיטה זו ניתן לכתוב פרשיות שמקבלות הכשר על פי כל השיטות גם יחד – ומכאן שהתפילין עומדות בסטנדרט הגבוה ביותר של מהודרות, ונקראות בפשטות: תפילין ספרדי מהודרות.
הבדל נוסף במנהגי ההנחה
במנהג האשכנזי, נהוג ללפף את הרצועה על היד מבחוץ פנימה – כלומר, כל כריכה נמשכת כלפי תוך הזרוע. מנגד, במנהג הספרדי מקובל לכרוך כלפי חוץ – כך שהרצועה מתגלגלת בכיוון הפונה כלפי חוץ הזרוע. מספר הכריכות משתנה גם הוא בין הקהילות – אצל האשכנזים מקובל 7 כריכות, ואצל חלק מהספרדים 6 בלבד.
חשוב להדגיש: שיטת הליפוף אינה מעכבת את המצווה, ואין בה כדי לפסול את ההנחה. וכל אחד רשאי לנהוג על פי המנהג שקיבל מאבותיו.
הקשר של תפילין ספרדי
הקשר בתפילין הן של הראש והן של היד – הוא חלק יסודי מהמצווה, ולא רק פרט טכני. על פי ההלכה, יש לקשור את התפילין בצורה שתשמר את משמעות האותיות ש׳-ד׳-י׳, שכל אחת מהן מרמזת לחלק אחר בתפילין: השי”ן בולטת בבית של ראש, הדלת בקשר של ראש, והיו”ד בקשר של יד. זו מסורת המקובלת על כל העדות, ובה גם הקשר עצמו הופך לחלק מהסמליות הרוחנית של המצווה.
במנהג הספרדי, קשר התפילין נעשה בצורת האות דלת – כפי שנפסק להלכה בשולחן ערוך.
הקפדה נוספת קיימת גם בקשר של תפילין של יד, שבו יש ליצור לולאה מסודרת בצורת האות יו”ד – והיא נחשבת כחלק מהשלמות של שם ה’ על גוף האדם בעת ההנחה.
בתפילין הנמכרות כאן באתר, הרצועות מגיעות כבר מוכנות עם קשר ספרדי הלכתי תקני, כך שהמניח יכול לבצע את המצווה בביטחון מלא וללא צורך בהתאמות נוספות.
