טלית (רשות)
אם מתעטפים בטלית קודם – מברכים:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית:
לפני ההנחה: לשם ייחוד (מנהג רשות)
נהוג לומר לפני תחילת ההנחה את נוסח “לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה”, כהכנה רוחנית לקיום המצווה. זהו מנהג להידור בלבד ואינו חובה.
לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֵד שֵׁם י"ה בּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל: הִנְנִי מְכַוֵּן בַּהֲנָחַת תְּפִלִּין לְקַיֵּם מִצְוַת בּוֹרְאִי. שֶׁצִּוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ, וְהֵם אַרְבַּע פַּרְשִׁיּוֹת אֵלּוּ, שְׁמַע, וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, קַדֶּשׁ, וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִחוּדוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בָּעוֹלָם. וְשֶׁנִּזְכּר נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בְּהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם, וַאֲשֶׁר לוֹ הַכֹּחַ וְהַמֶּמְשָׁלָה בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כִּרְצוֹנוֹ: וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ עַל הַיָּד לְזִכְרוֹן זְרוֹעַ הַנְּטוּיָה, וְשֶׁהִיא נֶגֶד הַלֵּב לְשַׁעְבֵּד בָּזֶה תַּאֲוַת וּמַחְשְׁבוֹת לִבֵּנוּ לַעֲבוֹדָתו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְעַל הָרֹאשׁ נֶגֶד הַמֹּחַ, שֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁבְּמֹחִי עִם שְׁאָר חוּשַׁי וְכֹחוֹתַי כֻּלָּם יִהְיוּ מְשֻׁעְבָּדִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וּמִשֶּׁפַע מִצְוַת תְּפִלִּין יִתְמַשֵּׁךְ עָלַי לִהְיוֹת לִי חַיִּים אֲרֻכִים וְשֶׁפַע קֹדֶשׁ וּמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת בְּלִי הִרְהוּר חֵטְא וְעָוֹן כְּלָל. וְשֶׁלּא יְפַתֵּנוּ וְלֹא יִתְגָּרֶה בָּנוּ יֵצֶר הָרָע, וְיַנִיחֵנוּ לַעֲבֹד אֶת יְהֹוָה כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבֵנוּ. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת הֲנָחַת תְּפִלִּין לִפְנֵי הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ"ג מִצְוֹת הַתְּלוּיִם בָּהּ, אָמֵן סֶלָה:
אין לדבר בין תפילין של יד לתפילין של ראש.
הנחת תפילין
לפי הספרדים ועדות המזרח יושבים בשלב זה ובהנחת תפילין של ראש עומדים.
א'. מוציאים את התפילין של יד, מניחים על שריר הזרוע, ולפני הקשירה מברכים:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין:
ב'. מהדקים את הקשר, ולאחר מכן כורכים את הרצועה 7 פעמים על הזרוע.
ג'. לאחר מכן מניחים תפילין של ראש (בעמידה).
ברכה על תפילין של ראש נאמרת רק לפי מנהג אשכנז. בני עדות המזרח אינם מברכים ברכה זו, אלא אם דיברו בטעות בין הנחת תפילין של יד לשל ראש – ואז יש לחזור ולברך.
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין:
מיד לאחר הברכה, אומרים:
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, לְעוֹלָם וָעֶד.
לפי מנהג חב”ד וחלק מהחסידים – מוסיפים:
וּמֵחָכְמָתְךָ אֵ־ל עֶלְיוֹן תַּאֲצִיל עָלַי, וּמִבִּינָתְךָ תְּבִינֵנִי. וּבְחַסְדְּךָ תַּגְדִּיל עָלַי, וּבִגְבוּרָתְךָ תַּצְמִית אוֹיְבַי וְקָמַי. וְשֶׁמֶן הַטּוֹב תָּרִיק עַל שִׁבְעָה קְנֵי הַמְּנוֹרָה, לְהַשְׁפִּיעַ טוּבְךָ לִבְרִיּוֹתֶיךָ. פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן.
ד'. כורכים את רצועת היד 3 פעמים על האצבע האמצעית – אחת בפרק האמצעי, אחת בראש פרק התחתון, ואחת בסופו.
קריאת הפרשיות
קדש לי כל בכור (שמות י”ג)
וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יְהֹוָה אֶתְכֶם מִזֶּה וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ: הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב: וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יְהֹוָה אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה: שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַיהֹוָה: מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵּאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְהֹוָה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם: וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְהֹוָה בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְהֹוָה מִמִּצְרָיִם: וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה:
והיה כי יביאך (שמות י”ג)
וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ יְהֹוָה אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ: וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַיהֹוָה וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַיהֹוָה: וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה: וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵּאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְהֹוָה מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג יְהֹוָה כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַיהֹוָה כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה: וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְהֹוָה מִמִּצְרָיִם:
שמע ישראל (דברים ו’)
שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל: יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, יְהוָה אֶחָד.
(בלחש) בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:
והיה אם שמוע (דברים י”א)
וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ. הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. וְחָרָה אַף יְהֹוָה בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְהֹוָה נֹתֵן לָכֶם. וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם. וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ. לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ:
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְהֹוָה וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם. לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם. אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם:
עד כאן סדר הנחת תפילין. כעת אפשר להסיר את התפילין בזהירות, לשמור עליהן במקום מכובד – ולחזור אליהן שוב מחר בעזרת ה’.
לכתחילה, כדאי לקיים את המצווה כחלק מתפילת שחרית, אבל גם אם לא התפללת – עצם ההנחה היא קיום של מצוות עשה מהתורה, ויש בזה מעלה גדולה.
מאחלים לך יום נפלא והצלחה בכל אשר שתפנה.
סרטוני הדגמה להנחת התפילין
הלכות תפילין בשפה פשוטה - שאלות ותשובות:
ממתי בבוקר מותר להניח תפילין?
אפשר להניח תפילין מהשעה שבה ניתן להכיר חבר מעט מוכר ממרחק של כ־4 אמות (כ־2 מטר).
בפועל, בעידן של היום שיש תאורה ברחוב – זה יוצא בערך 50 דקות לפני זריחת השמש (הנץ החמה), תלוי בעונה ובמיקום שלך בארץ.
עד איזה שעה מותר להניח תפילין?
עד זמן שקיעת החמה מותר להניח תפילין.
כלומר – כל עוד היום בעיצומו, אפשר להניח תפילין ולקיים את המצווה.
האם מניחים תפילין בשבת או בחג?
לא מניחים תפילין בשבת או בחג.
שבתות וימים טובים (כמו פסח, סוכות, ראש השנה וכו’) נחשבים בעצמם ל־“אות” בין הקב”ה ובין עם ישראל – בדיוק כמו שהתפילין הן אות.
ולכן ביום שכבר יש בו “אות”, אין צורך להוסיף עוד אחת.
מה קודם ציצית (טלית) או התפילין?
קודם כל מברכים ומתעטפים בטלית ולאחר מכן מניחים את התפילין.
מאחר והציצית תדירה בכל יום, בשונה מהתפילין שנוהגות רק בחול. הכלל ההלכתי הוא “תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם”.
מה עושים אם הזדמנה לי קודם קופסת התפילין ולא הטלית?
אל תעביר על המצווה. אם תפילין “קפצו” לידך ראשונות – מניח אותן ואז מתעטף.
היכן בדיוק מניחים את התפילין של יד?
מניחים את התפילין על החלק העליון של הזרוע, קצת מעל המרפק, בצד הפנימי שפונה לכיוון הלב.
לפי ההלכה, מניחים את התפילין על היד החלשה: מי שכותב ועושה את רוב הפעולות ביד ימין – מניח תפילין על יד שמאל. מי שכותב ביד שמאל ונחשב שמאלי – יניח תפילין על יד ימין.
ומה המיקום המדויק לתפילין של ראש?
בית התפילין של ראש צריך להיות מונח במרכז הראש, על השיער מסתיים בדיוק בקו שממנו מתחיל גדילת השיער, לא על המצח ולא גבוה מדי.
הקשר מאחור – במרכז העורף, מהודק ולא נוטה הצדה.
האם מותר לדבר עם התפילין?
כן, מותר לדבר כשעליך תפילין – אבל לא בכל מצב.
אם כבר הנחת את שתי התפילין (של יד ושל ראש), מותר לך לדבר, כל עוד זה בדברים ראויים ולא בהבלים או קלות ראש. עם זאת, ראוי לשמור על רצינות וקדושה כל זמן שהתפילין עליך.
אבל חשוב לדעת: אסור לדבר בכלל בין הנחת תפילין של יד להנחת תפילין של ראש. גם לא לרמוז בעיניים או לסמן באצבע. זו הפסקה שפוסלת את הברכה, ואם כן קרה – צריך לחזור ולברך "על מצוות תפילין".
מותר לענות “אמן” לקדיש או קדושה בזמן ההנחה?
אם אתה באמצע ההנחה – כלומר בין תפילין של יד לתפילין של ראש – אסור לענות “אמן” אפילו לקדיש או לקדושה.
אבל לאחר שסיים להניח את התפילין והם עדיין עליו – מותר לך לענות “אמן”, לדבר כרגיל בדברים של קדושה, ואף להשתתף בתפילה. כמובן, כל עוד שומרים על כבוד המצווה ולא מדברים דברי הבל.
האם מותר לאכול כשיושבים עם תפילין?
אסור לאכול סעודת קבע (כמו ארוחת צהריים מלאה) בזמן שהתפילין עליך, כי צריך לשמור על ריכוז וכבוד למצווה, ולא להסיח את הדעת.
לעומת זאת, אכילת עראי (כמו פרי, חטיף, או שתייה) מותרת כשעליך תפילין.
מאיזה גיל אפשר להתחיל להניח תפילין?
החיוב בהנחת תפילין מתחיל מגיל 13.
אבל נהוג להתחיל להתאמן על הנחת תפילין כמה חודשים קודם, כדי שהילד יֵדע איך לקיים את המצווה כמו שצריך כבר מהיום הראשון. לרוב, מתחילים שניים או שלושה חודשים לפני הבר מצווה.
איך מוודאים שהתפילין והרצועות כשרים באמת?
הדרך הבטוחה ביותר היא לקנות תפילין רק מסופר סת"ם ירֵא־שמים ומוכר נאמן. לצערנו, יש בשוק תפילין ורצועות בזול שאינן עומדות בדרישות ההלכה, ולעיתים הן אפילו פסולות – מה שעלול לגרום לברכה לבטלה ולביטול מצוות עשה מהתורה.
לכן, התפילין שאנחנו מוכרים באתר מגיעות יחד עם תעודת הבד"ץ מכון עליה, התעודה הזאת בא לומר לכם שאפשר לסמוך על התפילין שלנו. למידע נוסף »